למה מחממי האינפרא-אדום שלכם בעצם נהרסים
אם אי פעם קרה לכם שהמחמם בסדנה שלכם הפסיק לעבוד באמצע חודש ינואר, אתם כנראה מבינים את התסכול. בדרך כלל, זה לא הרכיב החימומי עצמו שנהרס – אלא החיבור בין החוט החשמלי לבין הצינור הקוורץ.
רוב המחממים הזולים משתמשים בדבק זול או בחיבורים לא איתנים כדי לחבר את החלקים יחד. זה נראה בסדר על המדף, אך במציאות זה לא עומד בעומסים. כשהמחמם נדלק וכבה, החיבורים האלה נשברים. כשזה קורה, לחות וחמצן חודרים לתוך המחמם, פוגעים בחוט החשמלי – והמחמם נהרס.
הבעיה עם חיבורים “מספיק טובים”
אנחנו עושים דברים בדרך שונה. אנחנו משתמשים בחיבורים של זכוכית למתכת בעלי עמידות גבוהה בפני חום, כי האלטרנטיבות פשוט לא מתאימות למטרה.
חשבו על סדנה רגילה – היא מלאה באבק. החלקיקים האלה נשארים על החוטים החשמליים. אם החיבורים אינם אטומים, האבק חודר לתוך הצינור.
חיבורים זולים לא רק גורמים לדליפות, אלא גם נהיים שבירים ונשברים. כשהחיבורים נשברים, נוצרת קצר חשמלי – וזו סכנה אמיתית.
המדע שמאחורי החיבורים האיכותיים
מתכת וזכוכית אינן מגיבות לחום באותו אופן. הן מתרחבות ומתכווצות בקצבים שונים. אם החיבורים אינם מתאימים לצינור הקוורץ, הלחץ שנוצר בעת החימום והקירור יגרום לשבירת החיבורים.
לא תמצאו רמה כזו של איכות במחממים זולים. רוב המחממים ה“מסחריים” משתמשים בדבק זול שהופך לפחם לאחר כ-500 שעות שימוש.
החלק המפחיד הוא שפחם מוליך חשמל. כשהדבק הופך לפחם, הוא בעצם יוצר גשר שמאפשר קצר חשמלי.
כמה מילים על ההתקנה
יש כאן חיסרון: חיבורים איכותיים גורמים לעלייה בעלות הייצור של המחמם, והם גם גורמים לחוטים החשמליים להיות קשיחים יותר.
לכן, אי אפשר פשוט לכופף את החוטים בזוויות חדות כדי לחבר אותם לתוך תיבת החיבורים. אם עושים זאת, יש סיכוי שהחיבורים יישברו – וזה יבטל את התועלת שבחיבורים איכותיים.
פשוט תנו לחוטים מעט מרווח. עקבו אחר כללי העיקול, והמחממים שלכם יחזיקו מעמד הרבה זמן.