חדלו לבחור בין דף חזק לבין הדפסה נקייה
זו הבעיה שנוצרת כשמנסים לעשות תהליך של חימום וקירור של הזכוכית מיד לאחר ההדפסה בשיטת הסילק-סקרין: זה כמו מאבק בין כוחות שונים. צריך חום מספיק כדי להסיר את המתחים הפנימיים בזכוכית, אך אם מייתרים את החום – או משתמשים בסוג לא נכון של חום – הדיו עלול להישרף, או, גרוע מכך, ההדפסה עלולה להיהרס.
מצאנו פתרון לבעיה זו באמצעות מנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים, המותקנות במערכת טונלית.
העברת החום למקום הנכון
היתרון של מנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים הוא שהן מסוגלות לחדור במהירות אל תוך הזכוכית. במקום לחמם רק את השכבה העליונה, הן פועלות על הזכוכית עצמה.
אם משתמשים בחום רגיל או בחום בעל גלים ארוכים, טמפרטורת הפנים של הזכוכית עולה באיטיות רבה. עד שהחום מגיע לרמה הנדרשת, הדיו כבר נשרף. זה מתסכל. אך כשמתאימים את ההספק של המנורות, ניתן להגיע לרמה האידיאלית. הזכוכית נרגעת, אך הדיו נשאר בדיוק במקום שבו הוא צריך להיות.
האיזון בין עוצמת החום לבין הפגיעה בזכוכית
אם רוצים מהירות הדפסה גבוהה, צריך מנורות אינפרא-אדום בהספק גבוה. אך יש חיסרון: כל החום הזה יוצר עומס גדול על מערכות הקירור של המכונה. אם מערכת הקירור אינה חזקה מספיק, הזכוכית עלולה להינזק. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במערכת קירור הדרגתית. זו דרך עדינה יותר להוריד את הטמפרטורה, מבלי לפגוע בזכוכית.
הפעלה יעילה בפועל
בסביבה אמיתית, רוצים שהמנורות יהיו מחוברות למערכת בקרה. זה נותן יותר גמישות. במקום טמפרטורה אחידה, ניתן להעלות את החום בשליש הראשון של הטונל, ואז להוריד אותו בהדרגה ככל שהזכוכית מתקרבת ליציאה. כך נוצרת טמפרטורה אחידה בכל שטח הזכוכית, וההדפסה נשארת ברורה וחדה.
טיפ קטן: השתמשו במנורות עם גלילי קוורץ. הן יכולות לעמוד בתנאי סביבה קשים, והן מספקות ביצועים עקביים, יום אחר יום.