כל מי שניסה אי פעם לחמם דלת או אזור בחוץ יודע עד כמה זה קשה. אתם מדליקים את החימום, אך הרוח לוקחת את החום משם. זו בעצם מלחמה אבודה – אתם מנסים לחמם את כל האזור החיצוני, מה שכמובן לא עובד.
לכן אנו משתמשים בקרני אינפרא-אדום. הסוד הוא שמכשירים אלו אינם מתעסקים עם האוויר – במקום זאת, הם שולחים את החום ישירות לעור ולמשטחים שמסביב. זה מרגיש כמו לעמוד באור שמש ביום חורף. אתם מדליקים את המכשיר, ומיד אתם חמים. אין צורך לחכות שהחדר יתחמם, בזמן שאתם רועדים מקור.
התמודדות עם מזג האוויר
מכיוון שהמכשירים האלו נמצאים בחוץ, הם צריכים לעמוד בתנאי מזג האוויר הקיצוניים – גשם, לחות, וכו’. כדי שהמכשירים לא יפסיקו לעבוד, אנו משתמשים במעטפות חזקות שמגנות על המכשירים מפני לחות. אנו גם משתמשים בזכוכית מחוזקת ובסגירות אטומות כדי למנוע חדירת לחות. כשמחברים את המכשירים באזורים לחים, הסגירות האלו הן הדבר היחיד שמונע מהחשמל להימצא במקומות לא נכונים.
כמה דברים שצריך לזכור
יש כמה דברים שצריך לקחת בחשבון. ראשית, המכשירים האלו חזקים מאוד – הם צורכים הרבה חשמל. לכן חשוב שהמערכת החשמלית שלכם תוכל לעמוד בעומס. אל תרצו שהמפסקים שלכם יפסיקו לעבוד ברגע החשוב, כשכולם רועדים מקור.
שנית, יש להקפיד על המיקום של המכשירים. הם נהיים חמים מאוד. אם תמקמו אותם נמוך מדי, ייווצרו אזורים חמים מדי שיגרמו לאי-נוחות – או אפילו לכוויות. אנו ממליצים למקם אותם לגובה של לפחות 2.5 מטרים. אם תעשו זאת כראוי, תקבלו אור נעים ומאוזן. אם לא, תקבלו תקרה חמה מדי.